פסק-דין בתיק ת"א 57979-08

מבוא

תביעה ע"ס 1,493,339 ש"ח שהוגשה בעניין הפרת הסכם שכירות.

התובעת, תאגיד רשום העוסק בייזום פרויקטים (להלן: "חכמוב") טוען, כי הנתבעת (להלן: "שרבט") שהיא בעלת זכויות החכירה בבניין ברחוב קויפמן 4 בתל-אביב (להלן: "המושכר"), הפרה כלפיה את הסכם השכירות מיום 15.08.05 (להלן: "ההסכם").

תמצית העובדות

לחכמוב הוקנתה זכות השכירות על-פי ההסכם למשך 36 חודש, החל מיום 01.12.05, בתוספת שתי תקופות אופציה, כל אחת ל- 36 חודש נוספים.

אין חולק כי בתום תקופת השכירות הראשונה, ביקשה שרבט מחכמוב לפנות את המושכר.

מתוך הראיות שהוצגו בפני, למדתי כי דמי השכירות שולמו על-ידי חכמוב, ללא מחאה מצד שרבט, במשך שלושים ושלושה חודשים רצופים, מתחילת תוקף ההסכם. דמי השכירות שולמו לפי התעריף שנקבע בהסכם - 11 דולר למטר רבוע בגין המחצית הראשונה של תקופת השכירות ו- 11.5 דולר למ"ר בגין המחצית השני של תקופת השכירות.

דמי השכירות שולמו אחת לשלושה חודשים, היינו אחת לרבעון מראש, בעבור שלוש החודשים של אותו רבעון, לפי שער יציג שהיה ידוע ביום התשלום הרבעוני.

עוד מוסכם, כי ביום 31.07.08 העלתה שרבט לראשונה את הטענה ולפיה חכמוב איננה עומדת בהוראות ההסכם, הואיל ושער הדולר ששולם נמוך משער הבסיס שהיה בתוקף ביום חתימת ההסכם.

לפי גישתה של שרבט, שעלתה לראשונה כאמור, ביום 31.07.08, הפרה חכמוב את ההסכם באופן מתמשך, בכך שנמנעה בתקופה זו מהצמדת תשלום דמי השכירות  לממד אותו היא רואה כבסיסי, היינו כשער היציג של הדולר ביום חתימת ההסכם.

הודעה בעניין הפרת ההסכם נשלחה מטעמה של שרבט, ביום 13.08.08, בה נטען כי חכמוב מפרה את ההסכם הפרה יסודית, המקנה לשרבט את הזכות לביטול ולדרישת פינוי המושכר בתוך 30 יום, עד ליום 13.09.08.

בהמשך, חזרה בה שרבט מהודעת הביטול והסכימה לקבל דמי שכירות לחודשים ספטמבר-אוקטובר-נובמבר-דצמבר 2008 ודחתה את דרישת הפינוי ליום 01.12.08, שהוא מועד תום תקופת השכירות המקורית. חכמוב שילמה לשרבט סך של 53,181 ש"ח, תחת מחאה.

במקביל, היינו, עוד במהלך ספטמבר 2008 פעלה חכמוב להעברת המושכר בשכירות משנה ואף חתמה ביום 5.10.08 הסכם שכירות משנה עם תאגיד בשם לשקו (להלן: "לשקו") ותחילת השכירות נקבעה ליום 01.11.08.

העברת זכות השכירות ללשקו על-ידי חכמוב נתקלה בהתנגדותה הנחרצת של שרבט.

לשקו, שדווחה על המחלוקת שנוצרה בעניין שכירות המשנה ביטלה את ההתקשרות.

חכמוב פינתה את המושכר ושרבט התקשרה בהסכם ישירות מול לשקו.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה אם הפרה שרבט את התחייבותה על-פי ההסכם, להענקת תקופות האופציה, כטענת חכמוב. שרבט טוענת כי חכמוב היא שהפרה את ההסכם, בהמנעותה מלשלם את דמי השכירות שנקבעו בהסכם ובהענקת זכות השכירות לשוכר משנה שלא בהסכמתה.

דיון

השאלה הראשונה העומדת להכרעה נוגעת לפרשנות ההסכם כמכריעה בנושא ההפרה הנטענת באופן הדדי בין חכמוב לשרבט בנושא דמי השכירות.